מדיטציה מיידית
מדיטציה צבעים מדיטציה צלילים מדיטציה מילים שמחת הדברים הקטנים

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

להמתין לאוטובוס בלי לחץ

תור לאוטובוס, אין מקום ישיבה - אז עומדים.
הסככה קצת קטנה ושבורה והשמש חודרת דרך החורים.
מישהו דוחף לצידי כדי להגיע לצל, למען הניחוח באוויר הוא או מישהו אחר לידו שחרר את תוצאות השעועית שכפי הנראה אכל מוקדם יותר. "נהדר" אני חושב לעצמי.
האוטובוס לא מגיע וטיפוס אחר מקלל את חברת האוטובוסים. לשמנה עם סלים נקרעה שקית אפרסקים מהסופר והם התפזרו בין הממתינים לאוטובוס, אף פעם אי אפשר לדעת מתי ייקרעו השקיות האלה.. יש חזקות ויש חלשות שפשוט נקרעות לך בלי אזהרה מוקדמת.
לא נעים.
אני קצת לחוץ בעצמי והלחץ שסביבי בטח לא עוזר.
אני כבר מרגיש את האיחור ומבין שאני חייב להרגיע את הלחץ בראש כי כבר קופץ לי משהו בעין.
אם אעמוד פה בין כל האנשים זה בטח לא יעזור ולא יקדם אותי לשום מקום.
אני רואה עץ ליד התחנה, ניגש ונשען עליו, תרגולת מדיטציה מיידית ואני מפליג לעולם אחר. שומע מרחוק את השמנה צועקת על מישהו שדרך לה על האפרסקים שלא הספיקה להרים.
כנראה שהאוטובוס הגיע כי הדחיפות הגיעו עד אלי לעץ. יצאתי מהמדיטציה והצטרפתי לדוחפים והנדחפים.
כבר לא אכפת לי כי אני מה זה חדש וטרי.
מה שכמה דקות מדיטציה מיידית יכולות לעשות.....

לקנות בסופר בלי להתעצבן

הלכתי לשופרסל דיל לראות בעיניים אם הם באמת יותר זולים כמו שהם מציגים בפרסומות שלהם שנלחמות במגה בול.
אפילו הסתכלתי לפני זה במקרר כדי לראות מה באמת צריך כי אומרים שככה לא קונים סתם.


בכניסה לא הייתה אף לא עגלה פנויה אחת ונאלצתי להסתפק בסל אדום כזה קצת מצ'וקמק ונכנסתי למקדש הצרכנות.
אתם מכירים את המחזה.. אנשים מתרוצצים, דוחפים, עולים אחד על השני. מפחדים שלהם לא יישאר ורק רוצים להקדים ולהגיע לתורים שגם ככה עמוסים וממלאים את הסופר כולו.
עוד לפני שהספקתי לעמוד בתור לבשר אני מרגיש עגלה דוחפת אותי בתחת ועוזרת לי להתקדם עוד שני צעדים קדימה. הסתובבתי וראיתי שתי עגלות נוסעות בטור ומאחוריהן אישה קטנה דוחפת. עוד לא הספקתי להגיד אפילו סליח... והיא ישר צועקת: "אני קודם הייתי בדגים".
אין שום בעיה גברת, הדגים כולם שלך. אני מחליט לא להתעצבן. מעדיף להתעכב פה עוד רבע שעה, העיקר לא להיות חלק מהטירוף הזה.
רציתי לחפש מלפפונים טריים בארגז שמתחת לזה שהירקן סידר, הוא היה "מקרר" והסתכל עלי במבט כועס אז ויתרתי. הוא צודק הרי.. בטח לא באתי לפה כדי להפריע לו בעבודתו, נכון?
החלטתי לוותר ולהשלים את הקניות בפעם אחרת. עמדתי בתור לקופה ה"מהירה" והקופאית חדשה ולוקחת את הזמן כאילו אין מחר. לפני עומד בחור עם חוסר דאודורנט ויש לו עגלה מלאה עד אפס מקום ואני מה זה על טורים.....

חשבתי לעצמי שאני מוכרח להירגע קצת. התור גם ככה ארוך ולא הולך להתקדם בקרוב. זה או להצטופף איתם או לחכות כמה דקות עד שמעט יתרוקן. התיישבתי על ערימת "ידיעות אחרונות" תפסתי אחד ביד וכיוונתי בסלולארי 7 דקות. עצמתי עיניים והסופר נעלם לי לתוך המדיטציה המיידית.
הסלולארי רטט והחזיר אותי למציאות.
מלך הרגועים עוד אספתי לחמניות טריות במחלקת המאפים וחזרתי מבסוט.

יום חמישי, 23 בספטמבר 2010

התרעננות פנימית עם מדיטציה מיידית

מתחים וחרדות מלווים אותנו על כל צעד ושעל בחיים המודרניים ללא הבדל גיל, מקצוע, מין וסביבה. חששות לפני בחינה, מצגת, ראיון, פגישה, אירוע וכדומה מהווים מקור לטרדות, מתחים, נדודי שינה ואף בסיס לבעיות גופניות. מתברר כי אין צורך בתרופות, תכשירים ואמצעים חיצוניים כדי להגיע להתחדשות ולהשתחרר מהמתחים והטרדות. ניתן במודעות עצמית, תרגולת והתמדה במדיטציה מיידית להשיג אותן התוצאות.

ביסוד ההתחדשות הפנימית רעיון ריקון תת ההכרה מעומס המחשבות והטרדות הרובצות שם. באופן ציורי אפשר לדמות את תת ההכרה למעין מחסן של מחשבות כאשר ללא ריקונו אין מקום למחשבות רעננות. ריקון כזה לתת ההכרה מתאפשר כשאין חשיבה (מצב של מדיטציה). אנחנו מורגלים בלחשוב כל הזמן בודאי בתת ההכרה שלנו, לכן מצב של אין/ אנטי חשיבה מתקבל כשמלמדים את תת ההכרה להתמקד ב "סתם" כלומר במקום שתת המודע/ההכרה תעסוק בחשיבה כלשהי, בין חיובית וודאי שלא שלילית, היא תעסוק ב "סתם" שאין בו חשיבה.

ב "מדיטציה המיידית" ה "סתם" יכול להיות מיוצג על ידי מילים, צלילים, צבעים או שילוב שלהם. אין "סתם" אחד סטנדרטי ואין "סתם" מועדף או מומלץ. לכל אחד יכול להתאים "סתם" כזה או אחר בהתאם להעדפותיו האישיות.

"המדיטציה המיידית" מתאימה לביצוע בכל מקום, זמן וסביבה. היא ניתנת לביצוע בישיבה, בשכיבה ואף בעמידה. למדיטציה המיידית לא נדרש כל אמצעי עזר ולכן היא מתאימה לביצוע במשרד, בבית, במפעל, ברכב, בטיסה ואפילו בשירותים. הכול מתבצע פנימית "בראשו של המתרגל".

התרגול הוא "כאן ועכשיו" ומשכו נקבע בהתאם לעומס המחשבות בתת ההכרה של המתרגל. ההשפעה של התרגולים הנ"ל היא מיידית וגם מצטברת - הירדמות מהירה ומיידית, שינה נקייה ונעדרת הפרעות, עלייה ברמת הריכוז, תחושת אופטימיות ודומיהן.

לסיכום, ניקוי תת ההכרה באמצעות רגעים של מדיטציה מיידית הוא כלי רב עוצמה המהווה מנוף להתחדשות והתרעננות פנימית ולשנות את צורת ההתמודדות שלנו עם מתחים, טרדות וחרדות.

את המדיטציה הזאת אי אפשר להפסיק

בוקר, שעון הרדיו מטרטר את מה שהרדיו משמיע בשעה אפס שש שלוש אפס, מהמיטה דרך השירותים וישר למדיטציה כמו שהתרגלתי כמעט מאז ומעולם.
אני עייף ומנחם את עצמי שהמדיטציה תעיר אותי.

כיוון הסלולארי ל- 06:57 ואני בפנים בתוך שמיכת המדיטציה. תמיד זה לוקח שבע דקות, שירותים רחיצת פנים ולפינת המדיטציה התורנית.

מזדמזם לי השיר האחרון ששמעתי ברדיו ואני איתו, הולך ומתנתק מקולות הבוקר. בחוץ משאית הזבל מרוקנת את עגלות האשפה ברחוב ואני שומע ולא שומע. נצמד למנגינה שנתקעה לי מהרדיו ונעים לי להמשיך איתה. שוקע איתה לתוך המדיטציה שכה מוכרת לי וזה נעים נעים. בתוך המדיטציה הזאת שאין בה דבר ויש בה הכל רוחפים לי רמזי מחשבות ושבבי רעיונות. כמו בחלון ראוה אינסופי הם עוברים ולא נעצרים ואני נותן להם לעוף ולהיעלם כי ככה זה בעולם המדיטציה. הם חסרי תוכן וזה בסדר כי ככה זה במדיטציה השום דבר הוא העיקר וכל המרבה בשום דבר הרי זה משובח. אמור לי מי השום דבר שלך ואומר לך עד כמה אתה רציני.

מעביר את הידיים מתנוחת זו על זו לתנוחה על הרגלים לא מרגיש את התנועה וההחלפה.
כאילו מרחוק מצלצל הטלפון ומפסיק כי כנראה מישהו ענה. זה לא מפריע לי כי אני בתוך השום דבר. אחרי שאחזור ממנו נשאל מי זה היה.

איזה בליל מלל לא ברור מגיע ואני איתו נצמד אליו עם השום דבר שלו וגם הוא טוב לי. הבליל מתברר ואני שומע את השכן ממול מדבר עם הזבלנים לגבי קרטון שנשאר בו דיסק מחשב והוא הגיע לפח בטעות. אני ממשיך עם שום דבר של הטעות וגם הוא נעים לי.

פתאום קוטע אותי הסלולארי עם מנגינת תזכורת הזמן שלו, זהו חלפו דקות השום דבר. הגוף מנסה לגנוב נמנום אבל הראש עירני ומרוכז לחלוטין וכמו תמיד הראש מנצח.